דניאלה קאופמן

תסמונת המעי הרגיז (IBS-Irritable bowel syndrome) זו הפרעה שכיחה במערכת העיכול. התסמינים האופייניים הם – כאבי בטן, תחושת נפיחות, גזים, שיהוקים, עצירות ושלשול. אפשר לסבול מתסמין אחד או כמה ביחד לסירוגין. התסמינים יכולים להיות קלים או כאלה המפריעים לחיי היומיום. אין טיפול מושלם עבור תסמונת המעי הרגיז, אך שינוי הרגלי חיים בשילוב דיאטה (כגון דיאטת FODMAP) המותאמים באופן אישי עשויים לעזור.

האם זה "רק" מעי רגיז ?

כאמור, אבחנה של מעי רגיז ניתנת אחרי ששוללים מצבים בריאותיים אחרים. מסיבה זו, חשוב לפנות לרופא גסטרו לאבחנה ראשונית ובדיקה האם צריך הפנייה לבדיקות נוספות. בהקשר זה, יש לציין כי גם מצב נפשי משפיע ישירות על הבטן. אם אתם סובלים מלחץ או חרדה, מגיע לכם להרגיש טוב, טפלו גם בגורמים לכך.

מה גורם למעי רגיז ?

יש מספר השערות, בין היתר, שינויים בפעילות השרירים בדופן המעי הגס, שינויים במערכת העצבים המרכזית, שימוש נרחב באנטיביוטיקה, הפרעות הורמונליות והתקף חריף של שלשול.

מהם התסמינים למעי רגיש ?

שלשולים, עצירות ואו שלשולים במקביל או לסירוגין, הפרשת ריר בצואה, נפיחות של הבטן, כאבי בטן וגזים.

האם מעי רגיז זה לתמיד ?

תסמונת המעי הרגיש הינה מצב כרוני הניתן לטיפול באמצעות הקלת התסמינים הנילווים. בדרך כלל, התסמונת, נמשכת כל החיים, ומתאפיינת בתקופות שקטות ובתקופות של החמרה לסירוגין.

איך מאבחנים?

תסמונת המעי הרגיש מאובחנת על פי אנמנזה (תיאור הסימפטומים מפי המטופל) ועל סמך בדיקה גופנית. מאחר שלתסמונת הזאת אין סימנים פיזיים ייחודיים, נעשית האבחנה בעיקר בדרך השלילה.

האבחנה מתבססת על קריטריוני רומא – קריטריונים שפותחו כדי לאבחן את תסמונת המעי הרגיש ומחלות מעיים תפקודיות אחרות שבהן המעי נראה תקין, אולם, אינו מתפקד כשורה.

על פי מבחן רומא, ניתן לאבחן מעי רגיז, במקרים שבהם מתלונן המטופל על כאבי בטן וכן על שלשול או על עצירות במשך שלושה חודשים לפחות, ובנוכחות שניים מארבעת התסמינים הבאים במשך שלושה שבועות או יותר:

• שינוי בתדירות היציאות או במרקם הצואה.
• הצורך להתאמץ בעת הפרשת הצואה, תחושת דחיפות או תחושה של היעדר התרוקנות מלאה.
• הפרשת ריר בצואה.
• תחושת נפיחות או התנפחות של הבטן.

הרופא עשוי להמליץ על בדיקות שונות, בין היתר, בדיקות דם כלליות, בדיקת מרקרים דלקתיים ובדיקת צואה כדי לברר נוכחות של זיהום או קיומן של הפרעות בספיגת המזון במעי. כמו כן, עשוי הרופא להמליץ על בדיקה אנדוסקופית של מערכת העיכול (התחתונה והעליונה), קולונוסקופיה וגסטרוסקופיה. במקרים מסוימים, ימליץ הרופא, על בדיקת רגישות לגלוטן ובדיקת תפקוד של בלוטת התריס. לאחרונה, נכנסה לשימוש נרחב, בדיקת קלפרוטקטין בצואה. קלפרוטקטין, הינו חלבון עמיד המופרש מאזורים דלקתיים במעיים. קלפרוטקטין, ניתן למדידה, מה שמסייע באבחון מעיים "מודלקים".

איך מטפלים?

הגורם לתסמונת המעי הרגיש אינו ידוע, והטיפול שניתן נועד בעיקר להקל על התסמינים. מומלץ להקפיד על ארוחות מסודרות בזמנים קבועים במהלך היום, לשמור על אורח חיים בריא, הכולל פעילות גופנית, ירידה במשקל (אם סובלים מעודף משקל), הקפדה על תזונה בריאה ושתייה מרובה של מים והפחתת סטרס (במידת האפשר). לצורך הפחתת סטרטס, ניתן להיעזר בטכניקות שונות כגון: יוגה, מדיטציה או טיפול פסיכותרפי. כמו כן, ניתן להיעזר בטיפולים מהרפואה המשלימה​.

אם יש צורך בטיפול תרופתי, צריך להתאים את הטיפול לכל אדם באופן אישי. הסובלים משלשולים, יכולים להיעזר בתרופות נוגדות שלשול (כגון אימודיום). הסובלים מעצירות, יכולים להסתייע בהעשרת הדיאטה בסיבים תזונתיים או שימוש בתכשירים ייעודיים (כגון נורמלקס). לסובלים מגזים, מומלץ להימנע מסוגי מזון שמגבירים גזים (ראה דיאטת (FODMAP. טיפול תרופתי, אשר התברר כמסייע רבות, לסובלים מתסמונת המעי הרגיש, הינו באמצעות תרופות נוגדות דיכאון וחרדה (כגון ציפרלקס ולוסטרל).

איך לומדים לחיות עם תסמונת המעי הרגיש ?

חשוב מאוד לשמור על אורח חיים בריא הכולל: פעילות גופנית סדירה, משקל גוף תקין, תזונה בריאה ומותאמת לIBS – (ראה דיאטת FODMAP) ואכילת ארוחות מסודרות בשעות קבועות במהלך היום. חשוב לא פחות, להפחית סטרס בכל דרך אפשרית, ספורט, יוגה, פסיכותרפיה, רפואה משלימה ועוד. במקרה הצורך ניתן להיעזר בטיפול תרופתי כדי להפחית את חומרת התסמינים.