לדניאלה הדיאטנית היקרה,
שמי הללי פרידמן, והייתי אצלך במעקבים במרפאת הרצליה של כללית בשנתיים האחרונות – תחילה כבת שירות ובהמשך כאזרחית.
במהלך התקופה עברתי מסע לא פשוט: שירות לאומי בבית חולים בתקופת מלחמה רגשית, התמודדות עם השפעות של תרופות פסיכיאטריות כרוניות וקשיים במערכת העיכול ועוד, אבחנות לא ברורות של IBS, שינויים הורמונליים ושינויים במשקל, ובהמשך גם שירות לאומי בגן חדש עם מגבלות של שעות ארוכות ומבחר מזון מצומצם- כל אלו לצד חוסר בברזל שהקשה על מימוש המטרות התזונתיות.
בכל זאת, בתוך כל המורכבות הזו -היית שם בשבילי.
תודה שליווית אותי בסבלנות וברגישות, גם ברגעים של חולשה וייאוש, כשהרגשתי לא מובנת או לבד. תודה שלא ויתרת, גם אם היית חדה, כשלא הצלחתי תמיד לעמוד בתפריט או בקווים הכלליים. שמחתי כל כך גם על ההצלחות הקטנות -כמו הפעם שבה אכלתי סלט גדול והרגשתי סוף סוף הקלה פשוטה וטבעית גם אם מאולצת.
המקצועיות שלך באה לידי ביטוי לא רק בתזונה ובפעילות גופנית, אלא גם בהבנה פסיכולוגית וברגישות רפואית רחבה – חיבור בין תרופות, פסיכיאטריה, רפואה כללית וגסטרו ואיך לא – שיתוף בטיפים וניסיון חיים אישי ומקצועי. בעיניי זו דוגמה אמיתית למערכת בריאות במיטבה.

לסיכום,
אמנם בעקבות שינויים תרופתיים ואיזון ברזל תרופתי הרבה מהבעיות הסתדרו או השתפרו, כך שהצורך שלי כעת ביעוץ תזונתי פחות חיוני אך עדיין קיים, אבל למדתי בתהליך איתך את האפשרות להעריך את הלא מובן מאליו ולשים לב לצרכים של הגוף ולטפחו- בבריאות ובחולי! חשוב תמיד!

אני מאמינה שיום אחד, בעזרת ה', כשאזכה ואהיה רופאה – אזכור את הדרך הזו ואת מה שנתת לי, ואעביר את זה הלאה למטופלים שלי.
“You are what you eat.”
מאחלת לך ולי, ולכל עם ישראל, בריאות שלמה ובשורות טובות.